#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עמי הארץ נאמנים על טהרת כלי חרס לקודש? והיכן? ומדוע? ומה הדין לתרומה?<br>ומה טעם החילוק בין גסים לדקים? (ב""פ ברש""י).<br>ומהם כלים דקים לריו""ח ולר""ל?"	"נאמנים לקודש ולא לתרומה. ומשום דאין עושים כבשונות בירושלים והו""ל גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.<br>ובגסים נאמנים רק בירושלים, ובדקים מן המודיעין ולפנים.<br>רש""י הביא די""מ דדקים שאינו מכניס אצבעו לתוכו, ותמה ע""ז ופירש דדקים היינו קטנים הנצרכים לכל אדם, ואז אין מספיק בנכנסים לירושלים.<br>לר""ל רק הניטלים בידו אחת קרויים דקים, לר""ל גם שאינם ניטלים ביד אחת."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' תנאים נאמן הקדר המכניס כלי חרס לירושלים?<br>ומה הדין כשיצא?	א. הקדר עצמו מוכר.<br>ב. הוא מוכר קדרות שהביא בעצמו.<br>ג. רק אותם שראוהו מביא מותרים לקנות ממנו.<br>יצא אינו נאמן.	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ע""ה נאמנים על טהרת כלי חרס דקים במודיעין עצמה?<br>ומה התירוץ לדיוקים הסותרים במשנה בזה?"	"כשכדר יוצא וחבר נכנס נאמן, דאם לא יקח עכשיו אימתי. וכה""ג מדוייק במשנה דבמודיעין עצמה נאמן ורק חוץ לא.<br>כששניהם נכנסים או שניהם יוצאים שיכל ליקח מן המודיעין ולפנים אינו נאמן. וכה""ג אמרו דרק מלפנים נאמן."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופן שנאמנים ע""ה על טהרת כלי חרס, האם הם נאמנים גם לטהר כלים מלאים? ומה דין מה שבפנים?<br>ואיזו ראייה הובאה בזה?"	"ר""ל אמר דאינם נאמנים, ריו""ח אמר דנאמנים.<br>ולריו""ח הכלי טהור, ואמר רבא דמודה דמה שבתוכו טמא, ואל תתמה דהכי אמרו ב""ש גבי כלי חרס החוצץ בפני הטומאה, דכלים טמאים שבעה ומה שבתוכו טהור."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבאים של מלך האם נאמנים לומר לא נכנסנו?<br>והאם נאמנים לומר נכנסנו ולא נגענו? ומה התירוץ לסתירת המשנה והברייתא בזה?<br>פרט הדין לקודש ולתרומה.	כשיש נכרי עמם נאמנים רק לומר לא נכנסנו. ובהכי איירי ברייתא.<br>כשאין עמם נכרי נאמנים לומר גם נכנסנו ולא נגענו. ובהכי איירי מתניתין.<br>ונאמנותם היא לקודש ולא לתרומה.	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו דגבאים שנכנסו עם נכרי אינם נאמנים לומר לא נגענו.<br>אלו ב' טעמים נאמרו בזה?<br>ומאי נפק""מ?"	"א. אימת הנכרי עליהם והם מחפשים בהכל.<br>ב. אימת מלכות עליהם שיראים שימסרם למלכות והם מחפשים הכל.<br>ונפק""מ לנכרי שאינו חשוב דאינם יראים ממנו אלא מהמלכות."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גנבים שהחזירו מה שגנבו, האם נאמנים לומר לא נגענו לקודש ולתרומה?<br>ואיך א""ש עם הא דתניא בברייתא דמקום דריסת רגלי הגנבים טמא?"	"נאמנים לקודש ולא לתרומה.<br>ואע""ג דבעלמא דריסת רגליהם טמא, במחזירים מחמת תשובה נאמנים לקודש."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי נאמנים ע""ה גם על התרומה?<br>ומנ""ל?"	ברגל.<br>שנאמר ויאסף כל איש ישראל כאיש אחד חברים, הכתוב עשה את כולם חברים.	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשטיהרו טומאת ע""ה ברגל, האם דברים שנגע בהם ברגל טמאים לאחר הרגל?<br>ומה הדין בפותח חביתו או מתחיל בעיסתו ברגל? ומה הטעם?<br>ודברים שנגע בהם קודם הרגל האם יטהרו ברגל?"	"טמאים.<br>ובפותח חביתו ומתחיל בעיסתו לר' יהודה יגמור. [דהתירו סופו משום תחילתו שלא ימנע מלפתוח ברגל ויבטלו משמחה. (רש""י מהסוגיא דביצה)].<br>לרבנן לא יגמור.<br>דברים שנגע בהם קודם הרגל פלוגתא דאמוראי, ואסיקנא מברייתא דיכול להניח לרגל."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי תנאי בברייתא בפותח חבית ברגל אם יניחנה לרגל אחר.<br>באיזו מחלוקת אמוראים סברו לפרש דפליגי?<br>ואיך העמידו את הברייתות לס""ד?<br>ולמסקנא?"	"לס""ד המחלוקת אם גם כשנוגעים בה ע""ה כל השנה היא טהורה ברגל, או רק טומאת ע""ה ברגל טהורה.<br>ואמרו דפליגי במח' ר""י ורבנן אי שרי ליה לגמור משום תחילתן או לא שרי ליה. והקשו דלר' יהודה א""צ להניחה לרגל אחר אלא יגמור מיד.<br>אלא הוא להפך, דלרבנן דאסור לגמור יניחנה לרגל אחר. והברייתא השנייה כר' יהודה, וה""ק אין צריך להניחה."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הוצרכו לטהר את העזרה אחר הרגל?<br>ומתי היו מטהרים אותה לר' יהודה ולרבנן ומדוע?	"משום שע""ה החשובים ברגל כחברים נגעו בהם.<br>ביום שאחר הרגל טיהרו, אא""כ היה אחר הרגל בשישי, דהכהנים צריכים להיות פנויים להכין צרכי שבת.<br>ולר' יהודה גם אם הוא חמישי לא עשו מיד, דאין הכהנים פנויים דהם צריכים לפנות את התפוח מכל קרבנות הרגלים."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היו מטהרים את הכלים במקדש אחר הרגל. האם היו כלים שלא היו צריכים טבילה?<br>ובאלו כלים הזהירו את ע""ה מעיקרא לא לנגוע ומדוע? ומה טעם המחלוקת בזה?<br>ולצורך מה היו לכלים שבמקדש שניים ושלישיים?"	"לר""א שני המזבחות לא היו צריכים טבילה, לרבנן לחד שינויא בגמ' היו צריכים. (ע""פ הגמ' כז.).<br>לתנא דמתני' רק בשולחן דכתיב ביה תמיד וא""א לסלקו להטבילו. אבל במנורה דלא כתיב בה תמיד לא אכפ""ל שיגעו.<br>לתנא דברייתא כיון דכתיב נכח השולחן הוי כמאן דכתיב ביה תמיד דמי.<br>והיו להם שניים ושלישיים שאם יטמאו יביאו אחרים תחתיהם."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקשו בגמ' על הא דמבואר במתני' דהשולחן מקבל טומאה דאין לו לקבל טומאה.<br>מדוע לא היה לו לקבל טומאה? ומה תירצו בזה למסקנא?<br>והיכן מוכח בקרא דהוא מקבל טומאה?	"דהו""ל כלי עץ העשוי לנחת ולא דמי לשק.<br>ותירצו דהוא משום דמראים אותו לעולי רגלים שיראו חיבתם לפני המקום שהלחם חם.<br>ומוכח כן מדכתיב בקרא השולחן הטהור, ומוכח דהוא יכול להיות טמא."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו דאין לשולחן לקבל טומאה דהו""ל כלי עץ העשוי לנחת. והא יש לו ציפוי של מתכת והולכים אחר הציפוי? (3 בס""ד ומסקנא)."	"א. לר""ל דכלים חשובים לא בטלים לציפוי א""ש הקושיא, אך לריו""ח תקשי.<br>ב. ס""ד דציפוי שאינו עומד לא חשיב. והקשו דריו""ח אמר דגם אינו עומד הולכים אחריו.<br>ג. שאני שולחן דקריא רחמנא עץ, דכתיב המזבח עץ שלוש אמות וכו' וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'."	חגיגה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חיפוי בשיש מפקיע את הכלי מלקבל טומאה. באיזה שיור נשאר הכלי מקבל טומאה לת""ק ולר' יהודה?<br>ומה הדין בציפוי מתכת לכלי עץ, כשלא חיפה את הלבזבזים?"	"לת""ק מקום הנחת כוסות, לר' יהודה מקום הנחת חתיכות.<br>ריו""ח פשט לר""ל דגם כשלא חיפה את הלבזבזים מקבל טומאה."	חגיגה דף כו		
